פורסמה התוכנית הממשלתית להפחתת רגולציה

ראש הממשלה, שר האוצר ושר המשפטים מקדמים תכנית לאומית להפחתת הנטל הרגולטורי

התכנית צפויה להקל על המגזר העסקי ביציאה ממשבר הקורונה ולהביא לצמיחה בתוצר לנפש של כ-6% תוך עשור, בשווי של כ-75 מיליארד שקל

במטרה לסייע למגזר העסקי ולמשק לאחר משבר הקורונה, החליטו ראש הממשלה, נפתלי בנט, שר האוצר, אביגדור ליברמן ושר המשפטים, גדעון סער, לקדם תכנית לאומית לשיפור הרגולציה והפחתת הנטל הרגולטורי העודף. את התכנית גיבשו משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד המשפטים על בסיס המלצות ה-OECD.

התכנית כוללת לראשונה חקיקה של חוק מסגרת לרגולציה שימסד תשתיות ארוכות טווח לגיבוש רגולציה בישראל והקמה של רשות רגולציה שתפקח על תהליכי קביעת רגולציה חדשה, ותפעל להפחתת הנטל הרגולטורי העודף. במסגרת החוק ייקבעו עקרונות לרגולציה מיטבית ביניהם ניהול סיכונים, התבססות על סטנדרטים בין-לאומיים, קידום כלכלה תחרותית, הפחתת יוקר מחייה, ורגולציה מותאמת לעסקים קטנים ובינוניים.

במסגרת התכנית, סיוע בטווח המיידי של הקלות נטל זמניות, לרבות ריסון של רגולציה חדשה במטרה ליצור ודאות לעסקים בעת היציאה מהמשבר ולאפשר להם להתמקד בפיתוח העסקי, ודחייה בהשקעות שהם נדרשים לבצע מתוקף דרישות רגולטוריות. זאת לצד רפורמה ברישוי עסקים שתקל על פתיחת עסקים וקבלת רישוי עסק.

 

להלן הצעדים העיקריים בתכנית: 

  1. הקמת רשות הרגולציה עם התפקידים והסמכויות הבאים:
    בקרה על רגולציה חדשה:

    • ביצוע בקרה על תהליכי קביעת רגולציה חדשה ופרסום חוו"ד על איכות התהליך של רגולציה חדשה.
    • הפחתת מלאי הרגולציה:
      • קביעת מנגנון "אמץ או הסבר" – הרשות תפנה לרגולטורים עם בקשות לתיקון רגולציה ישנה ומכבידה שבאחריותם והרגולטורים יאמצו את התיקון או ינמקו מדוע הם לא חושבים שהוא נכון. אם רגולטור נמנע מלתקן ומדובר ברגולציה ישנה, ועדת שרים לרגולציה תוכל לבטל את הרגולציה תוך שנתיים.
      • הממשלה תאשר לצד אישור התקציב השנתי תכנית שנתית להפחתת נטל רגולטורי וביורוקרטי עודף.
  2. חוק מסגרת לרגולציה:
    • רגולטור בעת קידום רגולציה יבחן, לצד האינטרס הציבורי עליו הוא נדרש להגן, גם את ההשלכות הישירות והעקיפות של הרגולציה, כגון – כמה תעלה הרגולציה למפוקחים, איך היא תשפיע על התחרות ויוקר המחייה, או האם היא מותאמת לעסקים קטנים ובינוניים.
    • הרגולציה ככלל תתבסס על סטנדרטים בין לאומיים, למעט במקרים חריגים.
    • הרגולטורים יפרסמו כל שנה מראש את כל הרגולציה שהם רוצים לקדם כדי לייצר ודאות לעסקים ולאפשר לרגולטורים לתכנן ולתאם ביניהם מראש למניעת סתירות ומחלוקות.
    • חובת דיגיטציה – רגולציה חדשה שמטילה חובת רישוי שלא הייתה קיימת בעבר תונגש לעסקים ולציבור בצורה דיגיטלית.
    • פרסום כלל הרגולציה בצורה נגישה מנקודת המבט של הציבור באתר ממשלתי אחד.
  3. רפורמה ברישוי עסקים:
    • הקלה בתנאים הנדרשים לרישיון עסק והתאמת דרישות הרישוי למקובל בעולם.
    • צמצום העסקים טעוני רישוי.
    • קיצור משך הזמן הנדרש לעסק לקבלת רישיון וצמצום העלויות הנדרשות.

בנוסף, תפעל הרשות לתיאום, תכנון וגישור בין רגולטורים, תדווח ותייעץ לממשלה בענייני רגולציה –  איסוף מידע ונתונים מרגולטורים, מדידה, והערכה ותבנה מערך מסוגלות מערכתית שיכשיר, וילווה וייעץ לרגולטורים השונים

התכנית מתבססת על המלצות ה-OECD למדינת ישראל ומאמצת את הסטנדרטים המקובלים במדינות המפותחות לניהול מדיניות הרגולציה כגון ארה"ב, בריטניה, קנדה, גרמניה, דרום קוריאה ואוסטרליה.

ראש הממשלה, נפתלי בנט:
"הממשלה שלנו היא ממשלה שאכפת לה מהאזרחים ועוסקת בתיקון. אנחנו באים לטפל בבעיות האמיתיות. המחירים בישראל גבוהים מאוד. אנחנו לא מוכנים לקבל את המציאות הזאת, וצריך לומר את האמת – הגורם העיקרי, גם לסרבול של העסקים וגם ליוקר המחיה, זו הממשלה עצמה, ממשלות ישראל. במקום לסרבל להם את החיים – אנחנו צריכים לפלס להם את הדרך. כל זה הולך להשתנות. הממשלה צריכה לשרת את האזרחים ולא להביא את האזרחים לרדוף אחריה בטופסולוגיה. לכן כולנו כאן. אנחנו מודיעים היום על הצעד הראשון בתכנית הדגל הכלכלית שלנו למען העצמאים ובעלי העסקים בישראל. המטרה שלה ברורה והמבחן שלנו פשוט – לצמצם משמעותית את הבירוקרטיה על עסקים ועל אזרחי מדינת ישראל".